שולחן ערוך
ליל תשעה באב ויומו, יושבים בבית הכנסת לארץ עד תפילת המנחה
מגן אברהם
(ב) לארץ: ונ"ל דמותר לישב על השק דאינו אלא מנהג לישב ע"ג קרקע עיין ביורה דעה ססי' שפ"ז:
באר היטב
לארץ: ונ"ל דמותר לישב על השק דאינו אלא מנהג לישב ע"ג קרקע. מ"א: מהרי"ל ישב להדיא על הרצפה ולא על גבי המעלה דלפני התיבה והיה לו סרבל גרוע שלא להפסיד בגדיו בישיבת הקרקע ולמנחה החליף מן הגרוע.
משנה ברורה
(י) יושבים וכו' – דומיא דאבֵל שיושב על גבי קרקע כל שבעה, ומכל מקום אינו חמור כל כך כמו החמישה עינויים, ולכך לא בעי כל היום.
ועיין באחרונים, דמותר להניח תחתיו שק או כר קטן. וגם יוכל לישב על ספסל נמוך למי שקשה לו לישב על הארץ