יג] פורים: דינו לא ילבש בפורים.
א. מיקל.
1. רמ"א (או"ח סי' תרצ"ו סעי' ח') "וגבר לובש שמלת אשה ואשה כלי גבר, אין איסור בדבר מאחר שאין מכוונין אלא לשמחה בעלמא".
2. לבוש (או"ח סי' תרצ"ו סעי' ח') "מה שנהגו ללבוש בפורים פרצופים וגבר לובש שמלת אשה ואשה כלי גבר אין איסור בדבר, הואיל ואין מכוונין אלא לשמחה בעלמא".
ב. מחמיר.
1. ב"ח (ס"ק ה') "ויש לתת לב על מה שנוהגים בפורים לשנות בגדיהם מאיש לאשה ומאשה לאיש ואין מוחה ולפי מה שכתבתי בדברים העשויין לנוי ולקישוט אסור לדברי הכל להתכוין כדי להתדמות וכבר השיב ה"ר יהודה מינץ ז"ל על זה כמבואר בתשובתו (סו"ס טז ד"ה על דבר) ואמר דכיון שאינו עושה כן אלא משום שמחת פורים אין בו איסור ודמי להעברת שער בית השחי והערוה כדי שלא להצטער או ראיית מראה כדי שלא יחבול בו במסתפר בעצמו. ונראה לפע"ד דדבריו בזה דחויים המה ממ"ש הר"א ממי"ץ להדיא דאף במשתאות של חתן וכלה איכא איסורא אלמא דאף מה שעושה משום שמחת מצוה אינו דומה לעושה כדי לינצל מן הצער וכן בדין דלינצל מצער אי אפשר בענין אחר אבל לשמחת חתן וכלה ולשמוח בפורים כבר אפשר בהרבה מיני שמחה ולא יעבור על לאו דלא ילבש ואין ספק שאילו לא היו נעלמים מ"ש הר"א ממיץ בזה ממהר"ר יהודה מינץ לא היה כותב כן".
2. ברכי יוסף (או"ח סי' תרצ"ו ס"ק י"ג) "מה שאנו נוהגים ללבוש פרצופין וכו'. כבר הרב בית חדש י"ד סי' קפ"ב דחה דברי מהר"י מינץ בזה, ודחה כל ראיותיו. וכ"כ הרב כנה"ג והרב מהר"ש אבוהב בספר הזכרונות שלו (זכרון ב פרק ב) הרבו להשיב עליו, ודבריהם ברורים, שאין ראיות מהר"י מינץ בזה מחוורת".
3. עי' ערה"ש (או"ח סי' תרצ"ו סעי' י"ב) "ומה שנהגו בימים קדמונים בלבישת פרצופים משעטנז ושל איש לאשה עכשיו לא נהגו כן".
4. קהלות יעקב (ארחות רבנו ח"א עמ' רכ"ו אות ו' [לשונו מובא לקמן], ח"ג עמ' ס' אות ק"ז, דפו"ח ח"ג סוף עמ' קפ"ט) "תשל"ג, בפורים בין הבחורי ישיבה שבאו למו"ר (שליט"א) זצוק"ל הי' אחד לבוש פאה נכרית וכל יתר בגדיו היו של גבר ואמר לי מו"ר שאעיר לו שלא ילך עם הפאה משום לא ילבש אף שזה רק בגד אחד של אשה ואמרתי למו"ר שהיום גם גברים הולכים פאה ואמר לי מו"ר א"כ אפשר שלא צריך למחות".
5. הגרח"ק שליט"א (אהל יעקב, לא ילבש עמ' קל"ו אות כ') "שאלה: בפורים האם סומכים על הפמ"ג להתיר ללבוש בגד אחד של אשה או מחמירים כמ"ש במשנה ברורה בשם הכנה"ג והשל"ה. תשובה: אסור".
הגרח"ק שליט"א (אהל יעקב, לא ילבש עמ' קל"ו אות י"ט) "שאלה: האם מותר לבחור ללבוש פאה נכרית או בחורה ללבוש כובע לשם שמחת פורים. תשובה: חלילה".
6. שבט הקהתי (אהל יעקב, לא ילבש עמ' קנ"ב אות ו', אות ז' [לשונו מובא לקמן]) "שאלה: האם מותר לבחור ללבוש פאה נכרית או בחורה ללבוש כובע לשם שמחת פורים. תשובה: אין להתיר".
7. פסקי תשובות (סי' תרצ"ו אות י"ד, הע' ע"ד) "ובמ"ב (סק"ל) מביא בשם הב"ח שיש לבטל מנהג זה דלבישת בגדי אשה לאיש ולהיפך, ובשם השל"ה דשומר נפשו ירחק ממלבושים דכלאים, וכן מובא בעוד הרבה פוסקים דאיסור לבישת כלאים ולא ילבש גבר שמלת אשה קַיים אף בפורים שעושים לשחוק בעלמא. [הב"ח שהו"ד במ"ב כותב זאת בשם ר"א ממיץ בעל היראים, וכ"ה בתשו' הרמב"ם המובא בריש ס' מעשה רוקח שמתבטא במילים חריפות נגד המנהג ללבוש בגד אשה לכבוד שמחת חו"כ הו"ד בברכ"י יו"ד סי' קפ"ב סק"ג, ובס' יד הקטנה (דף ר"פ ע"ב) אחרי אריכות בזה כותב "ודאי ראוי לכל הגדולים למחות בחרמות גדולות ובכל מיני כפיות לבער המנהג הרע הזה ולא תמצא מכשלה גדולה כזאת בישראל", וע"ע בבינת אדם סי' ע"ד, אורחות חיים ספינקא סקי"ג, ערוה"ש סעי' י"ב ועוד]".
ג. בגד אחד: אפשר אין למחות [יש על מי לסמוך].
1. פמ"ג (סי' תרצ"ו מש"ז ס"ק ה') "ומה שכתב הט"ז אבל המנהג כסברא ראשונה, קאי אמה שכתב בהג"ה דלובשין כו', וכלאים דרבנן, הראה מקום ליורה דעה [סימן] קפ"ב, ושם בשם הב"ח [עמוד תקנה ד"ה ויש] שיש לבטל מנהג זה, הן בפורים או בשמחת נישואין. וכן כתב באר הגולה שם [אחר אות ז]. ויראה כשכל המלבושים של איש, רק מלבוש אחד של אשה, וניכרים הם, גם להרבה דיעות ביורה דעה [סימן] קפ"ב אין איסור תורה כהאי גוונא, אין למחות בפורים".
2. מ"ב (סי' תרצ"ו ס"ק ל') "עיין ביו"ד סימן קפ"ב שכתב שם הט"ז בשם הב"ח שיש לבטל מנהג זה הן בפורים או בשמחת נישואין וכ"כ באה"ג שם ואם כל המלבושים של איש רק מלבוש א' של אשה וניכרים הם אפשר שאין למחות בהם [פמ"ג] ועיין בכנה"ג ובשל"ה שהזהירו להרחיק מזה".
3. כרם שלמה (ס"ק ט"ז אות ו').
4. לבושה של תורה (ח"ב סי' נ"ז אות י"ח) "שינוי בגד אחד או שני בגדים באופן שניכר היטב שזה זכר או נקבה יש להתירו לשמתת פורים מעיקר הדין ולכן אין למחות ביד המקיל בזה".
5. שואלין ודורשין (אהל יעקב, לא ילבש עמ' קס"א אות ט"ו) "שאלה: בפורים האם סומכים על הפמ"ג להתיר ללבוש בגד אחד של אשה או מחמירים כמ"ש במשנה ברורה בשם הכנה"ג והשל"ה, ואם כן עד איזה גיל. תשובה: המנהג להקל בז ה כהפמ"ג ולא נפ ק"מ באיזה גיל".
6. לבוש מלכות (פרק א' סעי' כ"ה) "יש מקילים לצורך שמחת פורים ללבוש בגדי אשה וכן לאשה ללבוש בגדי איש, ויש חולקים וכן עיקר. ואם אינו משנה כל לבושו רק נותן עליו מלבוש אחד של אשה לצורך שמחת פורים יש לו על מה שיסמוך".
7. ברית ותורה (ס"ק י"ט).
8. מראי מקומות.
א) יש לעי' פשט בהמ"ב. שאם לובש כל בגדי אשה, אבל יש לו זקן. אולי נכלל ב'אין למחות' (עי' ר' פרנד בקולטת).
ד. קטנים.
1. חזו"א (ארחות רבנו דפו"ח ח"ג עמ' ק"צ אות ו') "הגרח"ק שליט"א שמע בשם מרן החזו"א זצוק"ל שאין להלביש אפילו לתינוקות בפורים שמלת אשה או להיפך. (אב"ה, מזה שאסר בתרוייהו גם שמלה לתינוק וגם כלי גבר לתינוקת מוכח לכא' שטעם האיסור הוא מדין לא ילבש)".
2. קהלות יעקב (ארחות רבנו ח"ג עמ' ס' אות ק"ה, דפו"ח ח"ג עמ' ק"צ אות ד') "לענין לא ילבש בתחפושות בפורים שיש מחלוקת ברמ"א וכתב הרמ"א המנהג כמתירים ועי' במ"ב הנ"ל שמביא חולקים ומסיק שהכנה"ג והשל"ה הזהירו להרחיק מזה, ואמר לי מו"ר (שליט"א) זצוק"ל שעד גיל חנוך אפשר להקל בתחפושת דלא ילבש ובהגיע לחנוך יש להחמיר לא להתחפש בתחפושת שיש בה לא ילבש".
3. הגריש"א זצ"ל (אשרי האיש או"ח ח"ג פרק מ"ח אות ה') "מכל מקום בקטנים יש להקל בזה".
4. הגר"א נבנצל שליט"א (אהל יעקב, לא ילבש עמ' ק"מ אות ט"ז, מציון תצא תורה ח"א אות תע"ח) "שאלה: האם ההוראה למעשה להרשות לילדים להתחפש כמו ילדות בפורים. ואם כן מאיזה גיל ראוי להפרישם מזה, או שכיון שמעיקר הדין מותר כמ"ש הרמ"א ממילא למחות לזה אפילו למבוגרים. תשובה: כדאי להקפיד שלא יראו לגמרי כילדות, אלא רק חלקית".
5. שבט הקהתי (אהל יעקב, לא ילבש עמ' קנ"ב אות ז') "שאלה: בפורים האם סומכים על הפמ"ג להתיר ללבוש בגד אחד של אשה או מחמירים כמ"ש במשנה ברורה בשם הכנה"ג והשל"ה. תשובה: רק לילדים יש להתיר".
6. פסקי תשובות (סי' תרצ"ו אות י"ד, הע' ע"ה) "ואף לילדים קטנים אין להלביש בגד אשה ולהיפך. [בס' חמדת אריה פרק ל' דאף הרמ"א שהתיר כלאים מדרבנן כוונתו לקטנים לפני בר מצוה, אמנם ברשימות הגר"ח קניבסקי שליט"א בשם החזו"א (בריש ס' פורים וחודש אדר) שאין להלביש שמלת אשה ולהיפך אפילו לתינוקות]".
7. מראי מקומות לבושה של תורה (ח"ב סי' נ"ז), אהל יעקב (לא ילבש, סעי' מ"א).