If won't mutate why would we need an annual shot?
Could someone suggest to @YitzyS to revive posts created after Jan 2015?
What's wrong with reviving old threads if they are pertinent now? Or simply for nostalgia purposes?
Whats with you and the Jan 2012 threads, today? ;-)
Seems like DDF always has a resident "bumper"
I am in the process of finding threads on a certain topic, and adding them to the wiki of a thread I once created. In the process, I'm coming across a lot of interesting stuff...
A free like to anyone who can guess which thread I'm working on. (I've already added many links, but changing the wiki doesn't BUMP a thread...)
https://forums.dansdeals.com/index.php?topic=52133.0
Are any of those threads not "inactive", not just that one thread that says "inactive"?!
Question for the Lubabvitcher chassidim here: Someone told me today that the Lubabvither Rebbe refrained from giving haskamos to seforim, and he only gave one haskama his whole life. Is that accurate?
http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=28&lang=hebrew
My filter blocks the site. Would you be able to post the article, or tell me what it says? TIA.
הסכמות אדמו"רי חב"ד פתיחה באגרות-קדשו של אדמו"ר הריי"צ נ"ע מצינו כמה פעמים הסתייגות עקרונית מנתינת "הסכמות":[א] ובדבר הסכמה [לליקוט מדברי הקדמונים], הנה דברי הראשונים ז"ל אינם צריכים הסכמה, כמובן לכל, ובדבר שנצרך הסכמה, הנה אנכי הנני מתרחק מזה עד קצה האחרון (אג"ק, יד, עמ' רמ. תמוז תרפ"ג). [ב] ובדבר בקשתו הסכמה על הס' פחד יצחק, בכלל איני מנותני הסכמות. אמנם איני יודע, וכי להסכמות צריכים. אבל הייתי רעקאמענדירט [=ממליץ] לידידי הרה"ג המפורסם ר' יואל שי' הערצאג, שבודאי יתעניין בזה, ובכל הדרוש לו לשמירת זכות ההדפסה בודאי יתן לו. ואם יהי' נחיצות בזה, לא אמנע מלכתוב בזה איזה דברים, כמובן לא בתור הסכמה על הספר (שם, יא, עמ' תד. שלהי תרצ"ג).[ג] במענה על מכתבו על אודות קונטרסי חדושיו, הנה אנכי אינני מהנותנים הסכמות (שם, ח, עמ' שפד. אלול תש"ד).גם באגרות-קדשו של רבינו זי"ע מפורשת גישה זו פעמים רבות לאורך השנים:[א] בנועם קבלתי מכתבו.. אשר מתכונן להוציא לאור הדפוס ספר.. ומצרף מאמרים שאמר בהספידו של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע וביום מלאות שלשים יום להסתלקותו, ומבקש הסכמה ממני. והנה אין זה מהמקצוע שלי וממנהגי ליתן הסכמות על ספרים, ובפרט ספרי דרוש (אג"ק, ו, עמ' שלב. אלול תשי"ב).[ב] ידוע מנהג בית הרב אשר אין נוהגין בכתיבת הסכמות לספרים וחוברות, וידוע מרז"ל אל תשנו ממנהג אבותיכם (שם, ח, עמ' רפג. אדר ב' תשי"ד).[ג] במענה על מכתבו.. מצורף בזה הערותי, ומובן שאין זה בתור הסכמה, שאין מדרכי בזה (שם, ט, עמ' סב. אייר תשי"ד).[ד] במענה על מכתבו.. אשר שלח קונטרסים אחדים מספרו.. ומבקש הסכמה. הנה כבר ידוע אשר אין מהנהוג אצלינו מכמה טעמים לתת הסכמות על ספרים (שם, יא, עמ' רפד. תמוז תשט"ו).[ה] במענה על מכתבו.. עם המצורף אליו.. ומסיים ע"ד כתיבת הסכמה. הנה מהנוהג בזה, וכמו שראיתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שבודאי נהג בזה – כמו בשאר הנהגותיו בקודש – במנהג כ"ק אביו אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, שלא לתת הסכמות לספרים, ומילתא אלבישייהו יקירא (שם, שם, עמ' רצו. תמוז תשט"ו).[ו] מאשר הנני קבלת מכתבו.. ומוחזר בזה הקונטרס. ומש"כ בענין הסכמה – הרי ידוע שאין זה בנוהג בית הרב, ומנהג אבותינו בידינו (שם, טז, עמ' שז. אדר תשי"ח).[ז] במענה למכתבו.. ובמ"ש אודות הסכמה, הנה מה אעשה שאין זה בנוהג בבית הרב.. ואתו הסליחה (שם, כא, עמ' תכו. ניסן תשי"ט).[ח] במענה למכתבו.. בו כותב אודות הסכמה למה שמכין לדפוס וכו', וידוע ומפורסם שאין זה בנוהג בית הרב (שם, כב, עמ' לט. כסלו תשכ"ב).[ט] במענה למכתבו.. בו כותב אודות הכנה להו"ל ספר פסקי דינים וכו' ומסיים בקשר עם הסכמה. וידועה הנהגת בית הרב, אשר נקבעה ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שאין לתת הסכמה מפני כו"כ טעמים. ואתו הסליחה (שם, כג, עמ' שצ. אייר תשכ"ה). בפרק זה ובאלו שיבואו אי"ה בעקבותיו, ניווכח לראות שמכל אחד מרבוה"ק נ"ע נדפסה "הסכמה" כלשהי; ובכל זאת הקביעה כי "מנהג בית הרב אשר אין נוהגין בכתיבת הסכמות" שרירה וקיימת, ולא רק מפני ש"כלל" אינו מאבד מתקפו אפילו באם נמצא לו "יוצאים מן הכלל".שהרי ה"הסכמות" נחלקות לסוגים רבים:[א] הסכמה של "לאסהודי גברא", שבה ה"מסכים" מעיד על גדולתו התורנית של המחבר, לעתים אף מבלי שקרא כלל את החיבור שעליו הוא "מסכים" ורק "חזקה על חבר" שיחבר ספר הראוי לעלות על שולחנם של מלכים.[ב] הסכמה של "לאסהודי חפצא", שבה ה"מסכים" מעיד על טיבו של הספר ש"עלים ממנו הובאו לפניו" ומספר בשבחו, גם אם אין הוא מכיר את מחברו, או שהוא מסכים – כפשוטו – ומביע דעתו שכדאי הוא הספר שיודפס. ובכלל "הסכמה" זו הן ההסכמות המעידות שאין בספר שמץ דופי וראוי הוא לבוא בקהל.[ג] הסכמה הבאה להגן על זכויותיו של המחבר (או המדפיס) מפני משיגי גבול, שלא יבואו אחרים וידפיסו את ספרו ויגרמו לו היזק כספי.[ד] "הסכמה" בשם המושאל, שכל תוכנה מסתכם במלים "גם אני אקנה את הספר כשיצא לאור עולם". משפטים קצרים מעין אלו נכתבו בדרך כלל ב"פנקס החתימות" של המנויים ("פרינומרנטן"), שהיו נותנים דמי-קדימה ומתחייבים לרכוש את הספר לכשיודפס. חתימותיהם של גדולים וצדיקים נדפסו לעתים בתחילת הספר בתור "הסכמות", שהרי סוף-סוף יש בחתימה זו מעין "הסכמה סמויה" והכרה במעלתו של החיבור. הדפסת חתימות אלו בראש הספר מועילה הרבה להשבחת מקחו, שהרי "מי הוא שראה את אלו רוכשים את הספר ולא יצא ויקנה עמהם".[ה] "הסכמות" שהן רק למראית עין, אך דבר אין להן עם הספר עצמו. כגון מכתבים שקיבל המחבר במשך השנים מרבנים גדולים, והוא מציגם לראוה לעיני הקוראים – לעתים תחת הכותרת "הסכמות" – כדי להשביע את העין ולהשתבח בתהלתם.[ו] "הסכמות" שניכרת מהן הסכמה עקרונית להדפסת הספר, אך אין בלשונן אלא ברכת הצלחה, או אף התייחסות כלשהי להדפסת הספר, אבל בקצרה, ללא הכברת מלים במעלת הספר והמחבר.בכל סוגי ה"הסכמות" שמנינו עד כה, מצינו פעמים רבות שה"מסכים" מעניק מברכותיו לכל מי שירכוש את הספר מהמחבר או מהמו"ל.כמובן שיש "הסכמות" בלולות מכמה סוגים יחדיו, כגון ההסכמות לס' ה'תניא' שיש בהן: [א] עדות על המחבר "הרב האי גאון איש אלקים קדוש וטהור חסיד ועניו"; [ב] סיפור בשבח החיבור: "וטוב אשר עשה, ללמד לעם ה' דרכי קודש, והמפורסם אין צריך ראיה"; [ג] הסכמה על עצם ההדפסה: "רצונו היה שלא להעלות את הכתבים ההם לבית הדפוס.. מחמת ריבוי העתקות שונות רבו הטעויות-סופר במאד, והוכרח להביא הקונטרסים ההם לבית הדפוס.. ולפעלא טבא אמרתי יישר חילא"; [ד] הגנה מפני משיגי-גבול: "גמרנו בלבינו ליתן הסכמה לבל ירים איש את ידו ואת רגלו לגרום להמדפיסים הנ"ל שום היזק ח"ו בהשגת גבול בשום אופן.. עד משך חמש שנים".בדרך-כלל ניתן לומר, ש"מנהג בית הרב אשר אין נוהגין בכתיבת הסכמות" מתייחס לשני הסוגים הראשונים, שאין מעניקים מכתבי המלצה לא למחבר ולא לספרו.אבל "הסכמות" משאר הסוגים מצינו גם מצינו, אף כי לא בכולם ניתן לומר בוודאות שה"מסכים" ידע שדבריו יודפסו בראש הספר בתור "הסכמה".עוד יש לזכור, שהרבי מדגיש (במכתב ט דלעיל) ש"הנהגת בית הרב" דנן נקבעה על-ידי אדמו"ר מוהריי"צ (בעקבות הנהגתו של אביו אדמו"ר מוהרש"ב – מכתב ה), כך שלכתחילה אין מקום להקשות ממנהגם של רבוה"ק בדורות הקודמים לו.הסכמות אדמו"רי חב"ד פתיחה באגרות-קדשו של אדמו"ר הריי"צ נ"ע מצינו כמה פעמים הסתייגות עקרונית מנתינת "הסכמות":[א] ובדבר הסכמה [לליקוט מדברי הקדמונים], הנה דברי הראשונים ז"ל אינם צריכים הסכמה, כמובן לכל, ובדבר שנצרך הסכמה, הנה אנכי הנני מתרחק מזה עד קצה האחרון (אג"ק, יד, עמ' רמ. תמוז תרפ"ג). [ב] ובדבר בקשתו הסכמה על הס' פחד יצחק, בכלל איני מנותני הסכמות. אמנם איני יודע, וכי להסכמות צריכים. אבל הייתי רעקאמענדירט [=ממליץ] לידידי הרה"ג המפורסם ר' יואל שי' הערצאג, שבודאי יתעניין בזה, ובכל הדרוש לו לשמירת זכות ההדפסה בודאי יתן לו. ואם יהי' נחיצות בזה, לא אמנע מלכתוב בזה איזה דברים, כמובן לא בתור הסכמה על הספר (שם, יא, עמ' תד. שלהי תרצ"ג).[ג] במענה על מכתבו על אודות קונטרסי חדושיו, הנה אנכי אינני מהנותנים הסכמות (שם, ח, עמ' שפד. אלול תש"ד).גם באגרות-קדשו של רבינו זי"ע מפורשת גישה זו פעמים רבות לאורך השנים:[א] בנועם קבלתי מכתבו.. אשר מתכונן להוציא לאור הדפוס ספר.. ומצרף מאמרים שאמר בהספידו של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע וביום מלאות שלשים יום להסתלקותו, ומבקש הסכמה ממני. והנה אין זה מהמקצוע שלי וממנהגי ליתן הסכמות על ספרים, ובפרט ספרי דרוש (אג"ק, ו, עמ' שלב. אלול תשי"ב).[ב] ידוע מנהג בית הרב אשר אין נוהגין בכתיבת הסכמות לספרים וחוברות, וידוע מרז"ל אל תשנו ממנהג אבותיכם (שם, ח, עמ' רפג. אדר ב' תשי"ד).[ג] במענה על מכתבו.. מצורף בזה הערותי, ומובן שאין זה בתור הסכמה, שאין מדרכי בזה (שם, ט, עמ' סב. אייר תשי"ד).[ד] במענה על מכתבו.. אשר שלח קונטרסים אחדים מספרו.. ומבקש הסכמה. הנה כבר ידוע אשר אין מהנהוג אצלינו מכמה טעמים לתת הסכמות על ספרים (שם, יא, עמ' רפד. תמוז תשט"ו).[ה] במענה על מכתבו.. עם המצורף אליו.. ומסיים ע"ד כתיבת הסכמה. הנה מהנוהג בזה, וכמו שראיתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שבודאי נהג בזה – כמו בשאר הנהגותיו בקודש – במנהג כ"ק אביו אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, שלא לתת הסכמות לספרים, ומילתא אלבישייהו יקירא (שם, שם, עמ' רצו. תמוז תשט"ו).[ו] מאשר הנני קבלת מכתבו.. ומוחזר בזה הקונטרס. ומש"כ בענין הסכמה – הרי ידוע שאין זה בנוהג בית הרב, ומנהג אבותינו בידינו (שם, טז, עמ' שז. אדר תשי"ח).[ז] במענה למכתבו.. ובמ"ש אודות הסכמה, הנה מה אעשה שאין זה בנוהג בבית הרב.. ואתו הסליחה (שם, כא, עמ' תכו. ניסן תשי"ט).[ח] במענה למכתבו.. בו כותב אודות הסכמה למה שמכין לדפוס וכו', וידוע ומפורסם שאין זה בנוהג בית הרב (שם, כב, עמ' לט. כסלו תשכ"ב).[ט] במענה למכתבו.. בו כותב אודות הכנה להו"ל ספר פסקי דינים וכו' ומסיים בקשר עם הסכמה. וידועה הנהגת בית הרב, אשר נקבעה ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שאין לתת הסכמה מפני כו"כ טעמים. ואתו הסליחה (שם, כג, עמ' שצ. אייר תשכ"ה). בפרק זה ובאלו שיבואו אי"ה בעקבותיו, ניווכח לראות שמכל אחד מרבוה"ק נ"ע נדפסה "הסכמה" כלשהי; ובכל זאת הקביעה כי "מנהג בית הרב אשר אין נוהגין בכתיבת הסכמות" שרירה וקיימת, ולא רק מפני ש"כלל" אינו מאבד מתקפו אפילו באם נמצא לו "יוצאים מן הכלל".שהרי ה"הסכמות" נחלקות לסוגים רבים:[א] הסכמה של "לאסהודי גברא", שבה ה"מסכים" מעיד על גדולתו התורנית של המחבר, לעתים אף מבלי שקרא כלל את החיבור שעליו הוא "מסכים" ורק "חזקה על חבר" שיחבר ספר הראוי לעלות על שולחנם של מלכים.[ב] הסכמה של "לאסהודי חפצא", שבה ה"מסכים" מעיד על טיבו של הספר ש"עלים ממנו הובאו לפניו" ומספר בשבחו, גם אם אין הוא מכיר את מחברו, או שהוא מסכים – כפשוטו – ומביע דעתו שכדאי הוא הספר שיודפס. ובכלל "הסכמה" זו הן ההסכמות המעידות שאין בספר שמץ דופי וראוי הוא לבוא בקהל.[ג] הסכמה הבאה להגן על זכויותיו של המחבר (או המדפיס) מפני משיגי גבול, שלא יבואו אחרים וידפיסו את ספרו ויגרמו לו היזק כספי.[ד] "הסכמה" בשם המושאל, שכל תוכנה מסתכם במלים "גם אני אקנה את הספר כשיצא לאור עולם". משפטים קצרים מעין אלו נכתבו בדרך כלל ב"פנקס החתימות" של המנויים ("פרינומרנטן"), שהיו נותנים דמי-קדימה ומתחייבים לרכוש את הספר לכשיודפס. חתימותיהם של גדולים וצדיקים נדפסו לעתים בתחילת הספר בתור "הסכמות", שהרי סוף-סוף יש בחתימה זו מעין "הסכמה סמויה" והכרה במעלתו של החיבור. הדפסת חתימות אלו בראש הספר מועילה הרבה להשבחת מקחו, שהרי "מי הוא שראה את אלו רוכשים את הספר ולא יצא ויקנה עמהם".[ה] "הסכמות" שהן רק למראית עין, אך דבר אין להן עם הספר עצמו. כגון מכתבים שקיבל המחבר במשך השנים מרבנים גדולים, והוא מציגם לראוה לעיני הקוראים – לעתים תחת הכותרת "הסכמות" – כדי להשביע את העין ולהשתבח בתהלתם.[ו] "הסכמות" שניכרת מהן הסכמה עקרונית להדפסת הספר, אך אין בלשונן אלא ברכת הצלחה, או אף התייחסות כלשהי להדפסת הספר, אבל בקצרה, ללא הכברת מלים במעלת הספר והמחבר.בכל סוגי ה"הסכמות" שמנינו עד כה, מצינו פעמים רבות שה"מסכים" מעניק מברכותיו לכל מי שירכוש את הספר מהמחבר או מהמו"ל.כמובן שיש "הסכמות" בלולות מכמה סוגים יחדיו, כגון ההסכמות לס' ה'תניא' שיש בהן: [א] עדות על המחבר "הרב האי גאון איש אלקים קדוש וטהור חסיד ועניו"; [ב] סיפור בשבח החיבור: "וטוב אשר עשה, ללמד לעם ה' דרכי קודש, והמפורסם אין צריך ראיה"; [ג] הסכמה על עצם ההדפסה: "רצונו היה שלא להעלות את הכתבים ההם לבית הדפוס.. מחמת ריבוי העתקות שונות רבו הטעויות-סופר במאד, והוכרח להביא הקונטרסים ההם לבית הדפוס.. ולפעלא טבא אמרתי יישר חילא"; [ד] הגנה מפני משיגי-גבול: "גמרנו בלבינו ליתן הסכמה לבל ירים איש את ידו ואת רגלו לגרום להמדפיסים הנ"ל שום היזק ח"ו בהשגת גבול בשום אופן.. עד משך חמש שנים".בדרך-כלל ניתן לומר, ש"מנהג בית הרב אשר אין נוהגין בכתיבת הסכמות" מתייחס לשני הסוגים הראשונים, שאין מעניקים מכתבי המלצה לא למחבר ולא לספרו.אבל "הסכמות" משאר הסוגים מצינו גם מצינו, אף כי לא בכולם ניתן לומר בוודאות שה"מסכים" ידע שדבריו יודפסו בראש הספר בתור "הסכמה".עוד יש לזכור, שהרבי מדגיש (במכתב ט דלעיל) ש"הנהגת בית הרב" דנן נקבעה על-ידי אדמו"ר מוהריי"צ (בעקבות הנהגתו של אביו אדמו"ר מוהרש"ב – מכתב ה), כך שלכתחילה אין מקום להקשות ממנהגם של רבוה"ק בדורות הקודמים לו.
Thanks.Still having a hard time figuring out what it's saying though...
ובאג"ק ח"ו עמ' שלב כותב: "אין זה מהמקצוע שלי וממנהגי ליתן הסכמות על ספרים, ובפרט ספרי דרוש". ובאג"ק חט"ז עמ' שז: "ומש"כ בענין הסכמה - הרי ידוע שאין זה בנוהג בית הרב. ומנהג אבותינו בידינו. ובפרט אשר אין הזמן גרמא כלל, לעיין בהספר כפי הדרוש".
Try this http://haoros.com/archive/index.asp?kovetz=794&cat=11&haoro=2But in any event the bottom line is:
So then it does make sense that he only gave a haskama to one sefer (written by Rav Yitzchok Raitport)?
בדרך-כלל ניתן לומר, ש"מנהג בית הרב אשר אין נוהגין בכתיבת הסכמות" מתייחס לשני הסוגים הראשונים, שאין מעניקים מכתבי המלצה לא למחבר ולא לספרו.אבל "הסכמות" משאר הסוגים מצינו גם מצינו, אף כי לא בכולם ניתן לומר בוודאות שה"מסכים" ידע שדבריו יודפסו בראש הספר בתור "הסכמה".
