So in that case, why not every issur?
תנו רבנן, בגד שאבד בו כלאים וכו' אבל עושה ממנו תכריכין למת. אמר רב יוסף,
זאת אומרת מצות בטלות לעתיד לבא (-ולכן מלבישין את המת בשעטנז), א"ל אביי, ואי תימא רב דימי, והא א"ר מני א"ר ינאי לא שנו אלא לספדו (-ואין זו לבישה גמורה), אבל לקוברו אסור (-מפני שהיא לבישה גמורה, ואיסור יש בדבר גם למת). אמר לו, לאו איתמר עלה, אמר רבי יוחנן אפילו לקוברו, ורבי יוחנן לטעמיה, דאמר רבי יוחנן מאי דכתיב (תהלים פח, ו) 'במתים חפשי', כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות ( נדה סא ע"ב).