What about a shul that people in the 60s regularly attend?
I saw thus Teshuva about כל המשנה ובא אחר ושינה בו in regard to dangerous drivers and ppl not looking when they cross the road. According to this we would say כל המשנה ובא אחר ושינה בו as in כל המשנה the 60+ yr old going to shul ובא אחר ושינה ב - the second person going into the shul possibly infecting them and would be patur. I suppose we would only say כל המשנה if the 60+ yr old isn't wearing mask, not keeping to social distancing.
התוספות על הסוגיה הנ"ל מקשים ממקור אחר בגמ' המביא כלל בדיני נזיקין, לפיו כל מי שמתנהל בצורה משונה ובא אדם אחר והתנהל גם הוא
בצורה משונה, וכתוצאה מכך נגרם נזק לאדם הראשון, פטור השני מתשלום נזקיו, משום שגם הראשון שינה. התוספות שואלים , מדוע הגמ'
מקשה על דברי המשנה שהנתקל בכד פטור שהרי היה לו להביט בדרכים, לכאורה כיוון שהאדם הניח את הכד במקום שאינו מוגדר לכך, גם אם
היה על האדם להביט בדרכים, כיוון שהראשון עשה מעשה משונה, אע"פ שגם השני התנהג בצורה רשלנית, פטור השני מחובת תשלום הנזיקין,
ע"פ הכלל: "כל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור". בתירוצם לקושיה זו מחדשים התוספות חידוש ביסוד זה, ואומרים שכלל זה אינו שייך בנזקי
אדם . הים של שלמה מסביר את דבריהם, שכיוון שלאדם בניגוד לבהמה ישנה דעת, ויכול הוא להישמר מלהזיק לאחרים, גם אם האדם לו הזיק
עשה גם כן מעשה משונה, מכיוון שהשינוי של השני הינו משמעותי יותר מהשינוי של הראשון, ממילא אין לפטור את השני מתשלום נזקים
לראשון. מדבריו של הים של שלמה עולה, כי לא בכל מצב יאמרו התוספות שאכן לא שייך באדם דין כל המשנה ובא אחר ושינה בו חייב, אלא
רק כאשר האדם הראשון הניח חפץ מסוים, או בע"ח מסוים, אשר אין לו דעת, ובזמן הנזק לא יכולים היו החפץ ובעל החיים להישמר מהנזק.
באופן זה, נחשב הדבר שהאדם השני עושה שינוי גדול יותר מאשר האדם הראשון שהניח את החפץ ובעל החיים, וממילא יתחייב. אולם, כאשר
מדובר בתאונה שמעורבים בה שני אנשים, אשר שניהם ברי דעת, ושניהם מתנהלים באופן חריג ומשונה, שייך לומר כלל זה גם באדם. ורק אם
מוכח בצורה ברורה, שהאדם השני שינה בצורה מהותית יותר מאשר האדם הראשון, ניתן יהיה לחייב את השני בתשלומי הנזק אותו הוא גרם.
נמצאנו למדים מדבריהם, שמעבר לכך שבני אדם לא צריכים להביט בדרכים חוץ מחובת ההסתכלות הנורמלית, הנדרשת מכל נהג ע"מ
לשמור על חייו, ומכח כלל זה שנפסק להלכה לא ניתן לחייב אדם אשר נסע כחוק והזיק לחפץ מסוים ע"ג הכביש. כאשר מדובר
בהתנגשות בין כלי רכב בהם נוהגים אנשים ברי דעת, ואחד מהם הזיק לחברו כשהניזק נסע שלא כחוק, לא יכול הניזק לדרוש פיצויים
מהמזיק בטענה שגם הוא נסע שלא כחוק, ע"פ הכלל שכל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור, אלא אם התנהלותו של השני הייתה הרבה
יותר רשלנית ופושעת, מאשר התנהלותו של הראשון. באופן זה כאמור השני אכן יתחייב בתשלומי נזקי הראשון.